בדיקות הקרקע בביצות ים המלח דרשו תכנון ובניה של שתי מערכות:
1. מערכת לוגיסטית, שכן לא היו קיימות דרכי גישה אל השטח (ביצה טובענית שלא ניתן לדרוך בה).
2. בניית ציוד קידוח שיהיה מסוגל לחדור לעומק של 25 מטרים, תוך-כדי נטילת מדגמים רציפה (מחרסית רכה), וביצוע דיפון לכל אורך הקידוח ללא שימוש במים.
השינוע נעשה בעזרת מסוק שהעביר חלקי משטחים קלים מפוליאוריטן מוקצף, שחוברו יחדיו בנקודת הקידוח. רכיבי מכונת הקידוח והציוד הועברו על-ידי המסוק וחוברו יחדיו על-גבי משטחים לביצוע העבודה. בגמר כל קידוח, פורקו הציוד והמשטחים והוטסו לנקודה הבאה.